<h1>תוספות חכמי אנגליה — נדה</h1>
<h2>דף ג.</h2>
[נדה מ"ד ע"א] ומטמא בנגעים דכת' אדם. וק' למה צריך קרא לרבויי קטן בנגעים ובטמא מת יותר מזוקק ליבם ומאחרים, י"ל דבנגעים כת' [ויקרא י"ג] איש או אשה אשר יהיה בו נגע, ובטמא מת כת' [במדבר י"ט] איש אשר יטמא ולא יתחטא, וממעט קטן, אבל באחרים לא כת' איש.
<h2>דף ז.</h2>
[נדה מ"ד ע"ב] ופרכס תלתא פרכוסי. וק' א"כ משמ' דהיא מתה תחלה, א"כ היכי תמצא בן פקועה להיות חי וגדול דאמ'[רינן] [חולין ע"ה ע"ב] דבן פקועה אסור לאכל לכתחלה משחיטת [אמו] משום מראי' העיין מדרבנן, יש לומ' כי אמרי' דהיא מתה תחילה ה"מ כי שחטוה נותנין קיסם בפיה שתהא פתוח והולד חי והיא מתה, אבל כי מתה על ידי מלאך המות אז הולד מת קודם.
<h2>דף יח:</h2>
[נדה מ"ח ע"א] לערכין, וק' א"כ לא משכחת תנא, י"ל דסבר רב תנא ופליג.
